<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קפ"ג</h1>
<h2>דף צא.</h2>
המקדש אחת (קדושין ס"ו וס"ז) מן עריות לא עשה ולא כלום שאין קידושין תופסין בחייבי כריתות ולא בחייבי מיתות בית דין חוץ מן הנדה (שם ס"ח) ואמרינן בפרק המגרש (דף פ"ט כל הסוגיא וכתובות דף כ"ב) אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר בפני בעלה הרי זו מקודשת לשני שהאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת, (ש"ע י"ז וי"א דבזמן הזה דשכיחי חוצפא אינה נאמנת אלא לחומרא) חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה כרב המנונא וכן בפרק התקבל (דף ס"ד) ופסק ר"י כמותוא) שבכל התלמוד מקש' מדבריו, אבל אם קדשה אחר שלא בפני בעלה אינה מקודשת לפי שאין קידושין תופסי' בה עד שתביא ראיה שנתגרשה קודם שקבלה קדושין דקיימא לן כל שלא בפניו מעיזה, המקדש (קדושין דף ס"ו וס"ז ויבמות דף כ') אחת מן השניות או מאיסו' לאוין או מאיסו' עשה הרי זו מקודש' קדושין גמורי', ויבמה שנתקדש' לזר הרי זו מקודש' מספק שנסתפק לחכמים אם הקידושין תופסין ביבמה כחייבי לאוין או אין קדושין תופסין בה כערוה כדאיתא במסכת יבמות (דף צ"ב וצ"ו) ונחלקו בה רב ושמואל בפ' האשה רבה (שם), ואע"פ שאסור לו לאדם לכנוס אחת מכל אלו מ"מ הרי זה מגרשה בגט (ס"א אם כנס), המקדש (קדושין ס"ו וס"ח יבמות דף כ"ב וכ"ג) גויה או שפחה אין כאן קידושין כלל אלא הרי היא אחר הקידושין כמו שהיתה קודם הקידושין, וגוי ועבד שקדשו בת ישראל אין קידושיהן כלום. [סמ"ק סימן קפ"ג]. א) ומכאן פסק ר"י על אחת שאמרה ישען על ביתו ולא יעמוד יחזיק בו ולא יקום כלומ' שאינו יכול להיות עמה כדרך ארץ שהיא נאמנת ואפילו הוא מכחישה רק שתאמר בפני בעל' דאין האשה מעיזה פנים כמו בההיא דגרשתני ולא דמי לההיא דנדרים השמים ביני לבינ' דאמרינן תביא ראיה לדבריה דהתם מיירי לענין יורה כחץ דאיהו לא קים ליה כדאיתא ביבמות ולכך מעיזה ומעיזה לשקר אפילו בפני בעלה אבל מידי דקים ליה כמו ישען על ביתו ולא יעמוד ודאי אינה מעיזה לשקר לפני בעלה ונאמנת (ש"ע קנ"ד וי"א דבזמן הזה שיש נשים חצופות אינה נאמנת אא"כ באומדנות שאומרת אמת וי"א מ"מ אין כופין אותה להתפייס עמו אם אינה רוצה אלא מאריכין הדבר עד שיתפשרו) כמו בההיא דגרשתני והלכך כופין גבי ישען על ביתו להוציא ויתן כתובה כך פירש ר"י בתשובה.
